שפת הבי"ת
שפה עם האות בית שכל עבירה שמים בית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
שפת הבי"ת היא שפה מוצפנת בה משלבים אחרי כל תנועה את העיצור /b/ ואחריו את אותה התנועה.[1] לדוגמה, במקום לומר "אני רוצֶה ספר", אומרים: אַבַּנִיבִּי רוֹבּוֹצֶבֶּה סֵבֵּפֶבֶּר. דוגמה נוספת, במקום לומר "אני שר", אומרים: אַבַּנִיבִּי שַׁבַּר.
אין לבלבל ערך זה, העוסק בשפת סתרים בה מוסיפים את האות בי"ת, עם הערך "שפת בית", העוסק בשפה שבן אדם מדבר בביתו.
ניתן להשתמש בכל אות, לאו דווקא באות ב' (שפת הגימל עם האות ג', וכו') ולאו דווקא באות אחת (דוגמת שפת הריש-גימל), אך השימוש באות ב' הוא הנפוץ ביותר.[1]
השפה משמשת ילדים כשפת סתרים, וזאת בדיבור בלבד - לא נהוג להשתמש בה בכתב. שימוש נוסף הוא כמשחק מיומנות דיבור - מי שמתבלבל מפסיד במשחק.
השיר "אבניבי" בביצוע יזהר כהן, ששורת הפזמון שלו נכתבה בשפת הבית: "אבניבי אובוהבב אובותבך", זכה באירוויזיון 1978. עשור קודם לכן נעשה שימוש בשפה בשירה של להקת הנח"ל "רכלניות", שאת מילותיו כתב דוד עתיד[2].